מאת
הקומפוזיציות המופשטות של זהבה לופו מזמינות למסע פנימי אל הרבדים העמוקים, שרובם חבויים בים הנייר ושכבת הצבע העליונה. זהבה לופו מכסה טפח אך לא מגלה טפחיים, וכל יצירתה נשענת על המתח הסמוי שבין הנגלה והנסתר. בין סערת הרגשות, המתבטאת בקווים שחורים נמרצים, ובין הצלילים ההרמוניים והמינוריים יותר המתבטאים בצבעי הפסטל. גם כאן אל לו לצופה להיכנע לתחושה נינוחה ופסטורלית. הרבדים ההרמוניים לכאורה מכילים בתוכם פרץ רגשות שעשוי להתגלות בעקבות בדיקה מדוקדקת יותר בטקסטורה ובצורה בה מונח הצבע.
על אף הליריות המבוטאת כביכול באמצעות הציור, זהו ציור לוחם המעלה סימני שאלה קשים. ציור המלווה את תהפוכות החיים ומבטא את מאבקו העיקש של האדם בהגדרת יעדיו הרוחניים. בו זמנית עוסק הציור הזה גם בערכים טהורים של ציור וכוחו נובע לא מעט מהחיבור בין השניים. דפי הציור מוצפים באור בוהק, אורו של הים התיכון, אך בעת ובעונה אחת גם אור יוקד, אוניברסאלי, המקשר את מעשה האמנות המקומי ליצירה בכלל. העבודות שלפנינו מעידות, כי מאז היוולדם של זרמים חדשים בעקבות ההישג הציורי הנדיר של האימפרסיוניזם, האבסטרקט טרם מיצה עצמו. יתכן ודווקא תחום הפשטה אינטליגנטי זה, הוא באמת השלב הראוי לבוא אחרי עוצמת הציור האימפרסיוניסטי. מי שהיצמדותו לתחום ביטוי זה טבעית אצלו כמו במקרה של זהבה לופו, זוכה בטביעת אצבע ברורה משלו. עצם ההישג הזה כבר קובע לאמן את שיעור קומתו האמיתית.
יואב דגון ז"ל - אוצר (לשעבר) של מוזיאון הרצליה
| Previous | Home | Next |
| © Zahava Lupu - All rights reserved. | ||